אפיזודה בחיי אמן: תוכנית הסימפוניה )1845( מאת הקטור ברליוז מטרתו של המלחין היא להציג, באופן מוזיקלי, מצבים שונים בחייו של אמן. מאחר שהיצירה מנוגנת ללא מילים, על מהלך הדרמה הכלית שלפניכם 1 להיות מוצג מראש. על כן, התוכנייה היא כמו טקסט באופרה, היא מחברת את חלקי המוזיקה השונים, ומאפיינת את הבעתם ואת אופיים. חלק ראשון: חלומות בהקיץ – תשוקות המחבר מדמיין מוזיקאי צעיר, נגוע באותה קרא לה "גל 2 מחלה מוסרית שסופר מפורסם התשוקות", הרואה לראשונה אישה המגלמת את איחוד כל הקסמים של הישות המושלמת עליו חלם בדמיונו, ומתאהב בה באופן חסר תקנה. באופן משונה משהו, הדימוי של האהובה לא מוצג בפני רוחו של האמן אלא דרך נושא מוזיקלי, בו הוא מוצא אופי מלא תשוקה, אם כי גם אצילי וביישן, כפי שהוא מייחס למושא אהבתו. הדימוי המוזיקלי הזה והדמות אותה הוא מייצג 3 אידה פיקסרודפים את האמן ללא הפסקה כמו כפול. זוהי הסיבה לחזרתה הקבועה, בכל חלקי הסימפוניה, של המלודיה הפותחת את האלגרו הראשון. המעבר בין החלום בהקיץ המלנכולי, הנקטע בכמה רגעי אושר חסר תכלית, לבין תשוקה הוזה, עם רגעי הזעם, הקנאה, העדינות, הדמעות, והנחמות הדתיות שבה, הוא הנושא של הפרק הראשון. חלק שני: נשף האמן מוצא את עצמו בנסיבות חיים מגוונות ביותר: באמצע המולת חגיגה, בהתבוננות ביפי הטבע; אבל בכל מקום – בעיר כמו בכפר – דימוי אהובתו רודף אותו ומטריד את נשמתו. חלק שלישי: סצנה בכפר ערב אחד הוא מוצא את עצמו בכפר, שומע ממרחק שני רועים המשוחחים ביניהם דרך חלוקת התוכניה לקהל, בקונצרטים בהם הסימ־ 1 פוניה מבוצעת, היא הכרחית להבנתו השלמה של המהלך הדרמטי של היצירה. (ה"ב) .)1848-1768( ברליוז מתייחס כאן לשאטובריאן 2 (עש"ד) . בצרפתית "אידאה/מחשבה/רעיון Idée fixe 3 קבוע". המונח, במקור מתחום הפסיכולוגיה, מציין היקבעות אובססיבית של הנפש על מושא מסוים. (עש"ד) מנגינה אלפינית פשוטה; הדואו הפסטורלי, מקום ההתרחשות, רחש הרוח על העצים, כמה טעמים לתקווה שהתעוררו בליבו לא מכבר – כל אלה חוברים יחד על מנת להעניק לליבו מעט רוגע נשכח, ולמחשבותיו צבע עליז יותר. הוא תוהה על בדידותו, מקווה לא להישאר לבד עוד זמן רב... אבל מה אם היא רימתה אותו!... העירוב הזה בין תקווה לפחד, מחשבות של אושר המועבות . בסוף, אדג'ובידי תחזיות קודרות, הם נושא ה אחד הרועים מנגן מחדש את מנגינתו; השני לא עונה... רעש רעם רחוק... בדידות... שקט... חלק רביעי: צעדה אל הגרדום לאחר שהבין מעבר לכל ספק שאהובתו דחתה אותו, האמן מרעיל את עצמו באופיום. המנה של הסם הנרקוטי, חלשה מכדי להרוג אותו, גורמת לו לשקוע בשינה מלווה בחזיונות האיומים ביותר. הוא חולם שהוא הרג את אהובתו, מורשע, מובל אל הגרדום ונוכח בהוצאתו להורג. התהלוכה מתקדמת לצלילי מארש אפל ופראי, מבריק וטקסי, עת צלילי הצעדים הכבדים עוקבים אחר צלילי התפרצויות ההמון הרועש. בסוף המארש, אידה פיקס ארבע התיבות הראשונות של ה נשמעות פעם נוספת, כעין מחשבה אחרונה על האהובה, אך אלו נקטעות בחדות בידי המכה הגורלית. חלק חמישי: חלום על שבת מכשפות הוא רואה את עצמו בשבת, באמצע חבורה מעוררת פלצות של צללים, מכשפים, מפלצות רעשים 4 מכל סוג, שהתאספו לרגל הלווייתו. משונים, אנחות, פרצי צחוק, קריאות רחוקות שנדמה שנענות בידי קריאות אחרות. המלודיה האהובה מופיעה שוב, אך היא איבדה את אופיה האצילי והביישני; אין היא עוד אלא מנגינת היאריקוד נתעבת, המונית וגרוטסקית; זו שהגיעה לשַׁבָּת. שאגות שמחה עם הגעתה... היא מצטרפת לאורגיה השטנית... צלצול לוויה, רונדו של ,5 דיאס אירהפרודיה בורלסקית על מתנגנים יחד. דיאס אירה . רונדו השבת וה שבת תרגום לעברית: עודד שני-דור שבת המכשפות הוא כינוי להתאספות של 4 מכשפות, שדים ומכשפים לצורך טקסי פולחן והוללות מינית. (עש"ד) המנון המושר בטקסי לוויות בכנסייה הקתולית. 5 (ה"ב)
RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==